Vayetse – The Prophecy of Ma’ariv – Rabbi Shlomo Katz

ב׳ה
פרשת ויצא
לרפואת דניאלה ברכה זהבה בת פייגא לאה

״ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש״

רש״י – ויפגע: כמו (יהושע טז ז) ופגע ביריחו, (שם יט יא) ופגע בדבשת. ורבותינו פירשו לשון תפלה כמו (ירמיה ז טז) ואל תפגע בי, ולמדנו שתקן תפלת ערבית. ושנה הכתוב ולא כתב ויתפלל, ללמדך שקפצה לו הארץ, כמו שמפורש בפרק גיד הנשה (חולין צא ב):

ליקוטי שמשון – ר׳ שמשון רוזנברג בשם ר׳ מאיר איזנשטטר

ויפגע במקום – רבותינו פירשו דהוא לשון תפילה, ויש לדקדק דאם כן, מדוע לא נאמר ׳ויתפלל׳, אמנם יש לומר דהנה ההפרש בין לשון תפילה ללשון פגיעה הוא דלשון תפילה רומז על מישהוא ששואל מחברו דבר אבל אינו מפציר בו מאוד, וכשיראה שחבירו לא יעשה לו בקשתו יניח מלהפצירו, אבל פגיעה נקרא מישהוא ששואל מחברו דבר וכשרואה שאינו ממלא בקשתו אזי מפצירו מאוד, כי פגיעה מכונה מי שמרבה בתפילה ובבקשה.

Rav Kook – Ein Aya

Pgi’a is an element of prayer that can elevate one to a special level of or close to the level of prophecy. They encounter (pog’im) higher levels than are natural and cling to Hashem with a pure heart. The time that is suitable for such an experience is night time, as the author of Chovot Halevavot says that prayer at night has special impact. Truly special people might also receive, specifically before, during, or after sleep, special types of revelations (even if short of prophecy) that one cannot get through the physical world. These types of events are best captured by the term pegia, as they unexpectedly come upon a person in a manner that is beyond natural. Indeed, regarding Yaakov, his most profound prophecy, with the image of the angels on the ladder, took place immediately after the prayer that was described as pegia, and the prayer apparently helped prepare him for that lofty experience.

We have just explained that the prayer at night is designed to help unusually spiritual people attain unnaturally high levels that enable them to experience revelations that approach prophecy. Therefore, it is reasonable that there should be some question as to whether there is an obligation for one to take steps that can take him well beyond the normal expectations for a good Jew. Perhaps this is applicable only for those who “volunteer” to reach such levels and have the capabilities of perhaps succeeding at it. It can thus be a suggested option for those who are suited for it, and through those people, others who attach themselves to holiness will benefit indirectly as well. 

ליקוטי הלכות – הלכות מנחה הלכה ז אות פט

ויפגע במקום זה בחינת תפילת ערבית רשות, כי תפילת ערבית היא מא שתיקן יעקב אבינו להתחזק בתפילה אפילו מתוך החושך, שהוא בתוקף מרירת הגלות בגוף ונפש, שעל ידי זה עיקר בנין בית השלישי שאנו מקוים שיהיה נבנה בזכות יעקב. ועל כן תפילת ערבית רשות. ולכאורה קשה אם כן כשזאת התפילה של ערבית היא רשות, אם כן, מה תקן יעקב אבינו, וכי יעלה על הדעת שיש איסור להתפלל בלילה.

אך יעקב אבינו צפה וראה עמק אריכת הגלות המר הזה, איך הסטרא אחרא והיצר הרע מתפשט מאוד מאוד בכלל ובפרט, שזהו בחינת חשכת לילה, והא בעוצם כוחו תקן שגם אס נוכל להתפלל ולשוב אל ה׳, שזהו בחינת תפילת ערבית.

אבל ראה שמעוצם מרירת התפשטות הסטרא אחרא והקליפות על כל אחד ואחד, אי אפשר לתקן להטיל עליו חיוב להתפלל אז, כי אז בבחינת תקף מרירת חשכת לילה הוא בבחינת העדר הדיבור בחינת ״נאלמתי לא אפתח פי״ (תהילים לט י), בחינת ״נאלמתי דומיה החשיתי מטוב״ (תהילים לט ג) שזה נאמר על זמן הגלות. עד שלולי כח הצדיקים הגדולים בחינת יעקב כבר היו הכל מתיאשים לגמרי מלהתפלל ולשוב אז בהתפשטות תהומות רעים.

וזה תקן יעקב אבינו שהוא בחינת כלל הצדיקים הגדולים כי ממנו יצאו כולם. שבעצם כוחו תקן תקנות נפלאות ונוראות מאוד בעת שלן שם במקום ההוא, וירד למקום שירד בעת שנתו ומשם עלה למקום שעלה עד שתקן שאפילו בחשכת לילה ואפילה ממש יתעורר האדם ברצונות חזקים להתפלל ולשוב לה׳ יתברך ולא יתיאש מן התפילה והצעקה לעולם.

על כן, יעקב אבינו בעוצם כוחו הכניס בלב כל ישראל עד סוף הדורות האחרונים האלה שהם עקבתא דמשיחא, שגם עתה במרירות הגלות שהוא בחינת תוקף חשכת לילה יסתכל כל אחד על האמת לאמיתו עד שכל אחד יתחזק מכל מקום שהוא ברצונות חזקים וכיסופין טובים לה׳ יתברך, להכניס בישראל התחזקות אפילו בעקבות משיחא בעוצם ירידתם, שגם מידם אל יתיאשו מן הרחמים ויתחזקו ברצונות וכיסופים טובים עד שיתעוררו לזעוק ולהתפלל ולהתחנן לפני ה׳ יתברך תמיד יהיה איך שיהיה

שפת אמת – ויצא – תרל׳ד

ברש״י ׳ויפגע׳ תקן תפילת ערבית ולא כתיב ׳ויתפלל׳ ללמדך שקפצה לו הארץ. ואינו מובן, כי לפירוש הזה שתקן תפילת ערבית מה ענין קפיצת הארץ לכאן.

אך בודאי כפי רצון האדם יכול לעורר קדושת ה׳ יתברך בכל מקום. וזהו שכתב רש״י נעקר הר המוריה ובא לכאן, פירוש כיון שהיה ליעקב אבינו ע׳ה רצון גדול לבוא להר המוריה, אף כי מקום הזה היה מרוחק מאוד, קפץ הר המוריה לכאן. וזהו עצמו פירוש תפילת ערבית, כי בודאי בעת חושף אין מקום להתגלות האור, רק על ידי רצון האדם שלא בהדרגה על ידי זה מתעורר הארה שלא על פי דרך הטבע, כי הכל תלוי ברצון האדם.

www.shlomokatz.com